בגיל 26 מצאתי את עצמי מגדלת 3 ילדים לבד!

כן, אב ילדי מסיבותיו שלו החליט להעלם ולנטוש את ילדיו בלי הודעה מוקדמת.

באותם ימים הייתי עסוקה בלימודי משפטים ומנהלת מוקד שירות טלפוני.

רגשות היו רחוקים מהעולם שלי ואף לא הכרתי בהם, קשה לי.

קשה לי מאד לדבר על אותם ימים אך אני יודעת מניסיון שלי שזה מחזק נשים ונותן להן כוח וזה הדבר היחיד שעומד כרגע מול עיני לחזק לעודד ולהבטיח לך יקירה שאת יכולה להתקדם ולצאת מכל משבר.

באותם ימים חוויתי משבר בכי בלתי פוסק אובדן ממש כאבי לב ויוצר מכל ילדיי שהיו קטנים חוו משבר ריגשי עז נטישה ממש.

בבת אחת הם פיתחו מגוון מלחיץ של בעיות הרטבות לילה גמגום חוסר ריכוז רגשות של כעס זעם חוסר סבלנות ובכי על כל שטות.

היית אבודה, אני מודה!

נפלתי למיטה ימים שלמים חסרת כוחות חסרת יציבות נפשית חסרת כסף ושקעתי ברחמים עצמיים, באותם ימים גופי היה כה חלש האובדן השפיע כל כך שגילו לי מחלה.

אני חושבת שלא היה משהו שאדם יכול לעבור שלא עברתי

ואבדן, עוני, בדידות, ילדים עם בעיות חברתיות רגשיות,מחלה הייתי במקום הכי נמוך שאדם יכול להגיע אליו.

הרגשתי אפס אחת גדולה!!!

אישה שלא שווה כלום.

מסכנה

בודדה —-

הפיטורים היו קשים עברו אבל כיצד אני יכולה לעבוד כשהילדים נמצאים במצב מצוקה?

מנהלת בית הספר רק דרשה עוד ועוד רחוקה ממציאות של הבנה הכלה וחינוך באהבה.

היו ימים ושבתות בהם לא היה לי אוכל מינימלי להביא לילדי ואז החלטתי לעשות הכל בשביל הלחם שלהם, התחלתי להציע את שירותי כמנקה כן, אני המנהלת. מנקה בתים כדי שאחרי שעתיים יהיו בידיי פרוטות לאוכל עבור הילדים בבית לא חסתי על עצמי ושוב התמוטטות גופנית.

ביליתי במיטה, מספר מועט של שכנים רחמנים דאגו לסנדוויץ' לילדים בשקית מאחורי דלת ביתנו וקצת קניות קטנות, ערב אחד בעודי בהתקף בכי בלתי נגמר חרדה מהעתיד חרדה מבעל הדירה שתיכף צריך להגיע ואין ביידי את שכר הדירה, חרדה מכל טלפון מהבנק מפני כמות הצ'קים שחזרו.

הבנתי!

הבנתי שאם אני לא יעזור לעצמי אף אחד לא יעשה את זה!

הבנתי, שאף אחד פרט אלי לא ידאג לילדים הקטנים האלה שלא עשו כלום מעולם שמגיע להם הצער הכאב והחוסר הזה.

הם לא אשמים שאביהם אינו רוצה לשלם מזונות באמתלאות שונות ובחוסר אכפתיות.

הם לא אשמים שהמורה חסרת סבלנות אליהם.

הם לא אשמים שהגננת נמצאת עם עוד 20 ילדים בגן ותשומת לב קצת מעבר לרגיל אינה מסוגלת.

הם לא אשמים שאמא שלהם אינה מסוגלת להתמודד.

הסתכלתי עליהם, ראיתי את הכאב!

הכאב הזה שרק אמא מזהה, כאב שילד לא מסוגל להכיל.

והבנתי, שאני מצערת אותם יותר מכולם.

אני

היחידה שנשארה להם בעולם.

בוכה, מדוכאת, ולא עושה דבר.

קמתי בהחלטה נחושה שלא משנה מה יקרה אני ידאג להם.

יהיה להם הכל.

לא יודעת איך?

לא יודעת מה?

המצב הזה משתנה!

ההחלטה נסכה בי כוחות שלא הכרתי, רחצתי אותם חיבקתי חייכתי הדלקתי מוזיקה שמעתי את סיפוריהם ופחדיהם ובאותו לילה חסרת כל אבל חיוך ענק עלה על שפתי בפעם הראשונה.

הרגשתי שההחלטה הזאת נתנה לי כוח שלא הכרתי.

ועם הכוח הזה התעוררתי בבוקר, צלצול בדלת השכנה השאירה שם מספר לחמניות.

הדמעות שאיימו להתפרץ נוגבו במהירות הסברתי להם שזה שליח הכנתי סנדוויצים ושלחתי אותם עם חיבוק ענק למוסדות החינוך.

באותו היום יצאתי לקחת הלוואת ענק בבטחון רב, אושר רק רבע ממה שביקשתי והחלטתי לטפל בהם ריגשית, עברנו תקופה קשה כאן אין המקום להאריך אבל הרבה מאד טיפולים לא עזרו במאום כספים נזרקו ללא תוצאות עם כאבי לב ואכזבה ופגיעה באמון ילדיי מול עולם המטפלים, והפסיכולגיים אין בכוונתי חלילה מלהוריד את אותם מועטים שהיו מקסימים וודאי שיש מקסימים וטובים,אבל כאן כאן עברנו הרבה אכזבות.

ואז, אז נחשפתי לעולם הNLP וילדיי שנמאס להם לראות מטפלים ולא היו מוכנים לשמוע על כך.

החלטתי שאני הולכת לבדוק את זה על עצמי, השיטה חוללה פלאים ממש ככה!

קצר!

מדויק!

ואז החלטתי ללכת ללמוד את זה כשאין לי שקל!

התאמצתי מעבר לגבול יכולתי הרבה מעבר כשכל מה שרציתי זה רק כמה שיותר כלים לטפל בילדיי, מיום ליום כל תרגיל שלמדתי נובה על ילדיי ובהצלחה מרובה.

הבית קיבלת רוגע ושלווה וזה היה שווה כל מחיר שבעולם.

הטלפונים ממוסדות הלימוד השתנו, ושאלות כמו מה עשית להם?

ו-וואאוו איזה שינוי?

ביתי היקרה בהתלהבות סיפרה לבנות כיתתה שאימא שלה מטפלת וכל בת שרוצה טיפול שתגיע היום, אני לא ידעתי מזה דבר.

וכך אחה"צ חורפי אני מוצאת את עצמי מטפלת בשלל ילדות ובעיות (כשכל מה שמעניין אותי לעשות טובה לגדולה שלי ולהרחיב לה את מעגל החברות שאין לה) כשכולם קורנות ושמחות, מטיפול לטיפול שיניתי את השיטה לפי המציאות עצמה בימים הבאים הבית שקק בנות הבשורה הועברה בבניין וילדות מהבניין מבית הספר ומהבניינים הסמוכים הגיעו כדי לחוות כייף אצל אימא של אבישג.

הייתי כל כך שקועה בלנטרל בעיות שצצו כל פעם מחדש שלא הבנתי לרגע מה אני עושה.

אבל השמועות והעשייה עשו את שלהם.

כשסיימתי את לימודיי היה בידי ניסיון של מאות נשים וילדים שעברו תחתי חינם אין כסף.

אך טיפולים מלאים ומוצלחים ברובם תוך כדי פיתוח שיטות בחרדות בפחדים ובדימוי עצמי בעיקר.

בחשש השכרתי קליניקה קטנה לפי שעות עדיין מצבי הכלכלי היה לא פשוט.

בחסדי ד' הגדולים והמרובים הקליניקה התמלאה בקצב עד כי הייתי צריכה מקום משלי שכרתי מקום פשוט מאד שגם הוא התמלא בקצב מסחרר, נשים מוכרות קרייריסטיות מגיעות ומטפלות בעצמן שהקו המנחה תמיד הוא חוסר שיפוטיות ומקום מבין ומכיל.

מעל עשור אני מתעוררת כל בוקר בתחושת שליחות אדירה למפעל חיי, נרגשת מכל שינוי שכל אישה עושה כאן ובתשוקה ברק וניצוץ בעיניים מעבירה כמות מטורפת של הכשרות בכל שבוע!
זה דלק שמגיע מכל מה שלא היה לי ואם אני יכולה את בטח יכולה, הצטרפי להצלחה